רשימת העסקים המלאה
לוח אירועים:
<< יוני 2017  >>
א ב ג ד ה ו ש
28 29 30 31 1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 1
אירועים קרובים:
מפת התמצאות:
הדפס
שלח לחבר
הגישה הסביבתית של כליל
כליל הוא ישוב קיים צומח ומשגשג בו חיות כיום כמאה וחמישים משפחות. תחילתו ב- 1978 כיוזמה של קבוצת משפחות צעירות, אשר רעיונותיהם החדשניים בנושאי התיישבות וסביבה התקבלו על דעת המוסדות המיישבים. התפיסה הסביבתית שהנחתה ועדיין מנחה את מקימי המקום היא של יצירת "ביוספרה אורגנית": סביבת חיים מאוזנת ובריאה. כליל הוא הכפר האקולוגי הראשון בארץ. התפיסה הסביבתית היא המכנה המשותף המרכזי המקשר בין תושבי כליל. מיד עם ההקמה חוקקנו חוקים פנימיים שמטרתם שמירה על סביבת הכפר כבועה אקולוגית בה לא מרססים, לא מדשנים ולא מזהמים. מתחילת הדרך נמנענו משמוש מסיבי בכלים כבדים ומפגיעה בצומח ובחי, הצבנו כללים לשמירה וטיפוח החורש, להתנהלות חקלאית אורגנית וליצירת בוסתנאות בת-קיימא בכל שטח הכפר. המודל ההתיישבותי של כליל הוא מודל חלופי של התיישבות עצמאית, מפוזרת, המאפשר צמיחה אורגנית. מודל זה מדגיש את השתלבות הבנייה בנוף ונותן ערך מרכזי לשמירת הסביבה הטבעית. העיקרון הוא של הקמת בתי-אב מרוחקים זה מזה המוקפים שטחים חקלאיים ושטחי חורש לטיפוח. בתי האב צומחים כגרעיני התיישבות כך שההתפתחות האורגנית תאפשר עם הזמן היווצרות של קהילה רב-דורית, מה שיאפשר תעסוקה מקומית משולבת תוך שמירה על הנוף וניצול הטרוגני של משאבי הסביבה. במודל האגרו-אקולוגי של כליל שלושה מרכיבים עיקריים: 1. חקלאות אורגנית, 2. בוסתנאות בת-קיימא, 3. טיפוח החורש הים-תיכוני. החקלאות, הבנייה, הפיתוח הסביבתי, והקמת התשתיות נעשו לכל אורך השנים בדרכים שאפשרו את שמירת הביו-ספירה האורגנית. התפיסה של "התיישבות אורגנית" נובעת מגישה הוליסטית המשלבת את מרכיבי החיים השונים והסביבה. אחד הכללים הראשונים שהוצבו בתקנון "האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית כליל" כבר ב-1979, קובע, שהחקלאות בכליל חייבת להיות על טהרת הגישה האורגנית, וחוק זה נשמר על ידי כל המתיישבים במשך כל השנים. "בוסתנאות" היא חקלאות בת-קיימא לצריכה עצמית, המבוססת על פיתוח שטח תוך שמירת האיזון האקולוגי. בכליל הבוסתנאות מיועדת בעיקר לגידול ירקות ופירות לתצרוכת עצמית וליצירת סביבת חיים אורגנית נעימה ויפה. שטחי בוסתנאות נוצרים ע"י סיקול האבנים ובניית טרסות, והם מהווים את סביבת החיים, הסביבה הקרובה לבתי המגורים. בתחום "כיבוש שטח" והפיכתו ממדרונות סלעיים ושטחי בור קוצניים לגינות ירק ובוסתנים הצטבר בישוב ידע רב ומגוון. הבוסתנאות מתבססת על הכרות קרובה עם השטח, התיידדות הלוקחת בחשבון את כל המרכיבים הנופיים (סוג המסלע, מבנה הקרקע, כיוון המדרון, זווית שיפוע, כסות צמחית וכו’), ומייצרת סביבה שמתקיים בה שיווי משקל ואיזון ביולוגי. במשך כל השנים נמנענו ככל האפשר מיצירת שינויים דרסטיים בנוף. הרגישות האסתטית היא מרכיב חשוב בקשר שבין האדם והנוף בכליל. עם ההתיישבות בשטח החלו חברי הקהילה לגזום לנטוע ולטפח את החורש הים-תיכוני סביב ביתם ובשטחים הציבוריים. מכיוון והבתים בכליל מפוזרים בין חלקות עיבוד ושטחי חורש, העסיק אותנו מאד מצבו של החורש הים תיכוני, אשר בחלקים גדולים של הגליל ואף בתחומי ה"ביו-ספרה האורגנית כליל" הוא בכי רע. זאת משום שבדורות קודמים הופר שיווי המשקל האקולוגי. שטחים רבים נשלטים על ידי בתה של קידה שעירה וסירה קוצנית, מגוון המינים התדלדל ונראה שבמקומות רבים החורש הים תיכוני אינו מסוגל להתבסס חזרה ללא התערבות. מעדויות שונות ידוע שהיו תקופות (למשל כאשר אזור כליל היה חלק מנחלת שבט אשר) בהן הגיע החורש הים-תיכוני בגליל למדרגת "יער". בתקופת השלטון התורכי והמנדט הבריטי התדרדר מאד מצבו של החורש. שרפות חוזרות ונשנות, רעיית יתר, וכריתה לא מבוקרת של עצים הם גורמים ידועים. ההשקפה שלנו היא, שהאדם יכול גם לתקן את שקלקל, ואמנם ניתן לראות בכליל את התוצאות המבורכות שיש לבוסתנאות האורגנית ולטיפוח החורש במשקים הפרטיים ובשטחים הציבוריים.

 

באדיבות עירית שרייר