יש משהו מרתק בזה שמילה אחת יכולה 'להחזיק' אינפורמציה ולעורר בנו רגשות. ארכיטיפ הוא דימוי, או מילה המקפלת בתוכה משמעות שלמה (לגבי דמויות, חפצים או אלמנטים), זיכרון משותף לכלל האנשים.
אני רוצה לספר על שני ארכיטיפים מפתיעים-
1 – ארכיטיפ העצמות:
בספר 'רצות עם זאבים' קלאריסה כותבת על העצמות כחומר עמיד שמחזיק המון שנים, שלמעשה מייצגות "את הכוח שלא ניתן להורסו".
בלי עצמות, לגוף אין צורה. אין לשרירים שלד להתחבר אליו. בלי עצמות אין תנועה.
גם בלי 'עצמי' אין….
בספרה קלאריסה מציעה שיש קשר ארכיטיפי בין העצמות למשהו עמוק יותר, לעצמי שלנו, ומזמינה אותנו 'לאסוף את עצמותינו'.
כארכיטיפ, היא קוראת לנו לחזור אל עצמי פראי עוצמתי חזק ומלא חיים.
העצמות הן איברים חיים ולא מפסיקות להשתנות כל החיים. הן יודעות להתאחות ולצמוח מחדש. כך גם אנחנו..
2 – ארכיטיפ האריגים:
ארכיטיפ מפתיע נוסף הוא אריגים.
אף פעם לא חשבתי על אריגים כארכיטיפ…
אבל האריגים הם אחד ההמצאות הקדומות של האנושות.
אריג בד הוא האובייקט הראשון שכל תינוק פוגש כשהוא יוצא לעולם.
אריגים שימשו את האדם בכל מעגלי החיים.
עם אריגים היו (ועדיין) נושאים תינוקות,
לתוך אריגים היו מקלטים צמחים,
האריגים איפשרו לבוש, בניית מחסות, והגנה מפני מזג אוויר.
בימינו יש זילות של הדבר המופלא הזה – בדים, אך אם נחשוב על זה, נוכל להעריך את ההמצאה החכמה הזו שמשרתת אותנו כבר המון שנים, ונותנת לנו עיטוף, חום, והגנה..
בתרבויות עתיקות הבד מהווה אובייקט טיפולי ומשמש לרטיות צמחים ולקיבוע איברים.
סביב הריון ולידה הבדים משמשים להמון שימושים – מנשא להחזקת הבטן בהריון, קידום לידה בעזרת תרגילים, איסוף הבטן אחרי הלידה ועוד.
שימוש מסורתי נוסף בבדים הוא לטיפולי מגע מיוחדים הנקראים 'איסוף עצמות' או 'טקס סגירת עצמות'.
בטיפולים אלו ארכיטיפ העצמות וארכיטיפ האריגים מתקיימים הלכה למעשה – העיטוף עם הבדים מאפשר לאבני הבסיס שלנו – לעצמות, ול'עצמי' – להרפות לתוך ההגנה הבטוחה והרכה שמעניקים האריגים. הזמנה לחזור לרגע לרחם של אמא אדמה אוהבת ומכילה (עוד ארכיטיפ מעניין!).
מוזמנות ומוזמנים לקרוא עוד על טיפול איסוף עצמות, בדף של שושה
