בואי, בואי איתי אל השדה
שם עם הפרחים השקט ירפה את אחיזתנו ופתע ננוע כגבעול ברוח נרעדים מדבר ההוויה.
בבואֵך לדבר על תקשור, הרי שבראש ובראשונה טוב כי תדגישי לאלו אשר עבודה זו זרה להם כי המהות אשר ממנה איכות זו נובעת היא הרצון להיטיב עם האדם ועם האדמה. מהות זו והתכוונות זו שזורים יחדיו לעשייה הזו ואינם ניתנים להפרדה. מהות התקשור הנה להרחיב את התפיסה של המבקש או המבקשת את הידע. טיבו של ידע זה גזור מן הצורך של המבקש.ת, ממידת הטוב אשר ידע זה יעשה בעולמה, ומהיכולת של מעביר.ת הידע – דהיינו המתקשר.ת להיות ערוץ לידע. הידע מורכב ממילים. הידע מורכב מתמונות. הידע הינו האנרגיה השורה במרחב בו המסר מתקבל. מרחב זה אינו מוגבל במיקום פיזי – אין צורך לשהות באותו חדר. המרחב מתקיים בעצם ההסכמה של מבקש.ת הידע ומעביר.ת הידע.
מתקשרים שונים יחוו את תדר הידע בצורות שונות. יש כאלו אשר חושיהם החזותיים יהוו מקור אשר אותו יתכן כי יתרגמו לתחושות ולפירושים שונים. יש כאלו אשר המילים עצמן באות להם כמין קילוח אינסופי אשר רוצה לבוא ולשרת את הנוגעים בדבר, אחרים יידעו מתחושות גופם את הקיים בגוף ובחיי האחר. כל הדרכים כשרות, כל הדרכים טבעיות, כל הדרכים מבורכות. המסר העיקרי אשר רוצה לעבור בכתיבה זו היא כי תקשור אינו מעל הטבע אלא הוא התגלמות הטבע עצמו. האפשרות להיות בקשר קרוב עם הבריאה הוא זכות ראשונים של בני האדם לדעת את עצמם ואת טבע הבריאה בתוכם שוכנים המה. החסימה של דרכי הנבואה העתיקות – חסימה היררכית של פטרוני הידע, הדתות – היא חסימה אנרגטית אשר מקורה בניתוק הקשר הישיר של אדם וטבע ושימת הגוף וקולטניו המופלאים בתוך מרחבים בהם תדרים מלאכותיים שולטים ובעיקר האור המלאכותי, חסימה רגשית על ידי הפחדה – גם מהעיסוק בנשגב אך ובעיקר על ידי מילוי שעות הפנאי במטלות אינסופיות וטיפוח יצר הקניין, הצרכנות והמין למימדים אשר אינם מאפשרים לרגש העדין של האחדות להביא את מבוקשו להתבטא, חסימה תודעתית – המגנה את העיסוק בבלתי ניתן לראיה ולמדידה, חסימה גופנית – מזון מעובד, התרחקות ממקורות ההזנה של הגוף ובעיקר צבירת מחסומים וסייגים, איפוקים והימנעויות אשר מונעים מהתדרים המעודנים להיות מורגשים בתוך מרחב, מצב אשר ניתן לקרוא לו – עצירות אנרגטית.
אולם המחסומים נפרצים. כבר כמה עשורים אשר ידע מתוקשר שמקורו בקיום על-אנושי מגיע ומפרה ונותן השראה. מהם מקורות אלו והאם הם מהימנים? על שאלה זו לא ניתן לענות תשובה אחת, כי מקורות הידע רבים כמספר המתקשרים. כל אחד מכם מחובר בגוף האנרגטי אל מימד אנרגטי המדהד עם התדר הקיומי שלכם. ככל שתדר זה מזוכך יותר ומעודן יותר כך הידע היכול להגיע על גביו יהיה מזוכך ומעודן. המהימנות של הידע היא תלוית השואל לגביו. עבור אחת הוא יפתח שערי לב ותודעה, אחר יתמלא בעקבותיו חוסר סבלנות ומשטמה. עבורה ישנו הדהוד שלם והתעלות, עבורו ישנו גירוי של נקודות מפנה פנימיות אשר דרך ההתנגדות יניעו תנועה. גם הידע וגם מקורו תלויים במבקשים ידע זה. אחד האתגרים של מתקשר או מתקשרת היא חילוץ מחסומים מהערוץ הפנימי, יכולת להתמסר לקשב לאורך זמן ולתת ללא פחד ביטוי לדבר אשר רוצה לעבור דרכו.ה. ניפוץ ושבירת הכלים – העגה הקבלית הקשורה לשהיה במרחבי הרוח – עלולה לקרות כאשר המתקשר.ת, דהיינו הכלי, מבקשים אור אשר אין ביכולתם להכיל – כלומר התדר המגיע הינו ברטט גבוה מיכולת התודעה והגוף שלהם, ונוצר שבר. שברים אלו חמורים ומסוכנים ויש להימנע מהם בכל מחיר. על כן טוב לעוסקים ולעוסקות במלאכה להיטיב את דרכם בעולם הזה, לפתח את מודעותם לעצמם ולעולם הזה ולקשור את נפשם רק בדבר אמת חיה אשר נעה ומניעה תנועה בתוך הלב ואז אין הוא נכמר כלל.
יש מתקשרים אשר מעבירים לאדם ידע אישי המתבקש בעבור צמיחה וגדילה. משברים ותהיות מבקשים פרספקטיבה גבוהה יותר והבנה עמוקה יותר של מחולל הסיבות של המצב הקיומי הנוכחי. יש מתקשרים המעבירים ידע חי הנוגע לקיום האנושי בכלל, איך להיטיב את החיים על פני כדור הארץ, איך להבין יותר לעומק אנרגטיקה של תהליכים ובכלל לעודד את נפש האדם אשר זוכרת את חדוות האחדות ונעצבת על הנפרדות שהיא חווה.
עבורי תקשור הוא בית. מרחב מוגן בו אני חשה אהבה אינסופית, יכולת לקבל את כל מה שעובר עלי ועל האדם אשר בעבורו אני מתקשרת בשוויון נפש וללא שיפוט. זהו המקום בו מתקיים זיכוך של כל היכולות שלי כאדם אשר יכולות להיטיב עם אדם אחר. מתנת התקשור שלי היא ביכולת לחוות את הכאב הקיים בגוף האנרגטי של מי שמבקש.ת את הידע, ביכולת שלי להאיר את הכאב ולאחוז בו יחד איתה בחמלה ואהבה. הפגת הבדידות ויצירת קשר מחודש בין אדם ובין הבריאה אפשרית כאשר נאספים חלקים נעזבים של העצמי. העדות אשר אני מספקת הינה הושטת יד אילמת אך לפעמים הכרחית כדי לצאת ממצב של החזקה אשר אינה משרתת יותר למצב של תנועה. כל תקשור הוא אחר, כל מסר הוא ייחודי , רק היופי האנושי הוא אחד.
לא תמיד המסר המגיע נחווה כמספק. אנשים באים עם צורך לקבל תשובות סגורות – כן או לא. המין האנושי הוא מין עצל ורובנו לא רוצים לצאת מאזור הנוחות שלנו. המסרים המגיעים ממני אף פעם לא ישללו את העבודה הפנימית שאפשר לעשות. הם יתנו השראה, יכוונו למקומות אשר כדאי לחזק או להימנע מהם, אך התשובה הפנימית והתנועה הפנימית היא תמיד בחירה אישית של מקבל.ת המסר.
הידע עובר דרכי הוא גם ידע כללי. ההסכמה שלי לקבל ידע זה קשור בקשר ישיר להסכמה שלי להתרחב מעבר לתפיסות שלי את עולמי שכן הידע יכול לעיתים לזעזע ולעורר תנועות פנימיות חזקות ובלתי צפויות. נסיון העבר שולח אותי שוב ושוב להתמסר לדרך. להרחיב את גבולות התפיסה שלי ולהסכים הסכמה של ממש להיות בנוכחות של אהבה. אני יודעת כי רק תרגול של הדברים הללו יוכלו להביא אותי אל מקום בו אוכל לפרוש את כנפיי הרוח שלי ולדאות בתוך ים הידע ללא פחד, להגביה עוף. כמו כן עלי שוב ושוב לעמוד מול הפער בין יכולותי הרוחניות, הרגשיות והפיזיות בתוך מרחב התקשור (מכילה, תומכת, אוהבת, מדוייקת במילה ומלאת רכות) וב"חיים הרגילים" (דחקיונרית, שפה גסה וציורית, טמפרמנטית, קושי בדחיית סיפוקים ועוד). פער זה חוזר ומלמד אותי, חוזר ומגדל אותי ומאפשר לי לבחור כל פעם מחדש את דרכי בתוך אתגרי החיים.
אני מאחלת לשותפים ושותפות לדרך. אני מאחלת לנו כבני אדם שנשכיל להבין עד כמה רב מימדיים אנחנו ועד כמה ישנן מציאויות רבות בתוכנו וסביבנו המתקיימות בו זמנית. אני מאחלת לשיח חופשי של רוח אשר מעוגן בידיעות פנימיות ומוָובְּרֵט את הידע הזה בנוכחות תומכת חיים. תקשור הינו הרבה יותר מתקשורת, זו הסכמה להיות, להיפתח לערוץ של החיים עצמם.
מיכל אמדין – מתקשרת ומרפאה
במפגש אישי ודרך הטלפון בכליל, פרדס חנה ובמפגשים קבוצתיים ברחבי הארץ.
052-8800519 , https://www.facebook.com/haboheshet/
